עמוד הבית>מאמרים>אלצהיימר ודמנציה: התמודדות והשלב בו כדאי לקשיש לעבור למוסד מותאם

אלצהיימר ודמנציה: התמודדות והשלב בו כדאי לקשיש לעבור למוסד מותאם

מחלת האלצהיימר הינה מחלה חשוכת מרפא הפוגעת בכ-10% מאוכלוסיית הקשישים ובאה לידי ביטוי בליקוי בתפקודים קוגניטיביים הבאים לידי ביטוי בפגיעה בזיכרון ,הסחת דעת ושיפוט לקוי. שכיחות הדמנציה עולה עם הגיל ונאמדת בכ-30% בקרב בני 85. אלצהיימר הוא סוג הדמנציה השכיחה ביותר, על פי הערכה בישראל עומד מספר חולי אלצהיימר ומחלות דמנציה אחרות על כ-120,000.

כאמור שכיחותן של מחלות הדמנציה ככלל ואלצהיימר בפרט גבוהה ועולה בהתמדה עם העלייה בתוחלת החיים, התופעה רחבה מאוד וקיימת חשיבות גדולה בהבנת המחלה ודרכי ההתמודדות עמה ועם החולים בה.

תופעות המחלה

המחלה באה לידי ביטוי בפגיעה בתפקודים הקוגניטיביים אשר יכולה להפוך לחמורה ולהביא לפגיעה בעבודה, בפעילויות חברתיות וביחסים עם אחרים והסביבה, נכון להיום לא ידועה תרופה למחלה. חולה אלצהיימר חווה תהליך של אובדן היכולת ללמוד ולזכור מידע, פגיעה בהבנת העולם הסובב אותו וביכולת לתכנן ולקבל החלטות, תופעות אלה הופכות את חיי היומיום לקשים יותר ויותר. מאפייני המחלה:

dementia situations collage

  • אובדן הזיכרון וכשל בשפה – אובדן זיכרון לטווח קצר וארוך, קושי בזכירת שמות ומילים, קשיי התמצאות במרחב, אובדן כושר לימוד.
  • פגיעה ביכולת השיפוט המביאה למעשים שאינם מקובלים בחברה הגורמים מבוכה.
  • פגיעה ביכולת הקוגניטיבית – קושי בביצוע מטלות מורכבות כגון עבודה, אובדן תחושת זמן, קושי בבחירה וקבלת החלטות, חוסר ריכוז ושיפוט לקוי.
  • שינויים במצב הרוח, הפרעות שינה, חוסר עניין באנשים קרובים, חשדנות ולעיתים הזיות, חוסר שקט, אובדן עניין בפעילויות פנאי וחברה, בלבול, נטייה לדיכאון ותוקפנות, פסיביות ואדישות למתרחש, אובדן היכולת לזהות אנשים קרובים.
  • התנהגויות חריגות הדומות באפיוניהן להפרעות פסיכיאטריות – חזרה על אותה פעולה אן משפט שוב ושוב, חוסר בטחון, שוטטות בשל חוסר זיהוי הסביבה, איבוד חפצים הנובע משכחה המביא להאשמות שווא כלפי הסובבים וחרדה.

דרכי התמודדות

המעמסה הפיזית והרגשית הנגרמת לקרובים בעת התמודדות עם בן משפחה חולה הינה גדולה ועלולה להביא למצוקה ולמשבר, ידיעת דרכי ההתמודדות עם הקשיים, קבלת עזרה וייעוץ נכונים עשויים להקל על הנטל הנפשי והקושי ולשמור על שגרת החיים והחוסן הנפשי הן של החולה והן של המטפל:

עזרה בטיפול – הטיפול בחולה אינטנסיבי ויכול להוות מעמסה כבדה, מומלץ להסתייע ולשכור עזרה. במסגרת חוק סיעוד זכאים קשישים מעל גיל פרישה המאובחנים כלוקים באלצהיימר זכאים למטפל סיעודי לכמה שעות שבועיות בהן המטפל העיקרי- בן המשפחה מתפנה לעצמו.

חלוקת נטל – נכון ומומלץ במידת האפשר לחלק את הנטל בין בני המשפחה, הטיפול התובעני והעובדה כי המחלה מתמשכת יוצרת שחיקה, חלוקת תפקידים ומערכת קבועה של ימים ושעות תהווה חלוקה נכונה של העומס.

תמיכה רגשית ופסיכולוגית – ההתמודדות עם החולה יוצרת לחץ רב ומעמסה נפשית, לכן מומלץ לפנות לסיוע מקצועי דוגמת עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה או בקופת החולים כמו כן קיימות קבוצות תמיכה לבני המשפחה של חולי אלצהיימר המועברות ברשויות המקומיות ובקופות החולים המאפשרות לחלוק ולשתף בקשיים באופן גלוי עם אנשים החווים חוויות דומות ומבינים לליבם.

עזרה בקהילה – מרכזי יום הפזורים ברחבי הארץ אשר נועדו לשפר את איכות חייו של הקשיש ולספק עניין ופעילות במסגרת הקהילה, בחלקם יש שירות של הסעות מהבית.

מסגרת סיעודית – העברה למסגרת סיעודית מחוץ לבית נתפסת לרוב כמוצא אחרון, חשוב להתייעץ עם עובדת סוציאלית, רופא או אחות על מנת לקיים דיון מעמיק, להבין את מערכת השיקולים ולקבל Man With Senile Dementiaאת ההחלטה המתאימה. מסגרת סיעודית עשויה להוות פתרון מתאים הן לחולה והן למטפל, החולה מקבל את הטיפול הנכון והמתאים ביותר ובני המשפחה שמתקשים עם ההתמודדות שבטיפול יכולים לחזור לשגרת יומם מתוך ידיעה כי יקירם נמצא בידיים טובות. בית אבות סיעודי ערוך ומנוסה בטיפול בחולים באלצהיימר כאשר עומד לרשותו צוות הכולל רופא, עובדת סוציאלית, פסיכוגריאטר ועובדים סיעודיים מיומנים ומנוסים.

זוגיות עם חולה דמנציה

בן/בת הזוג של חולה אלצהיימר מקבל תפקיד חדש בעת התפתחות המחלה וההידרדרות התפקודית, החולה אינו מסוגל לבצע פעולות ומשימות כגון טיפול בתקציב, דאגה לתשלומים ומטלות הבית. על בן הזוג להיות מוכן לשינויים הללו ולפנות לקבלת עזרה. בעקבות המחלה יתכן כי לא תתאפשר אותה האינטימיות הרגשית והפיזית לה היה רגיל. הדמנציה מביאה לשינויים באישיותו של בן הזוג ויש צורך לערוך מעבר רגשי משותף אינטימי לשותף שיש לטפל בו, חשוב שלא להרגיש אשמה במידה והמשיכה המינית עם בן הזוג השתנתה וניתן למצוא חיבורים מסוג אחר.

תחושת בדידות עלולה ללוות את בן הזוג וחשוב ליצור קשר עם המשפחה והחברים ולהסביר כי למרות השינויים ישנה חשיבות לידידות ולתמיכה. ישנן דרכים לסייע ולהקל על ההתמודדות של בן הזוג, קבוצות תמיכה מאפשרות לשתף ולקבל תמיכה והבנה, הסתייעות במטפלת מאפשרת לשמור על שגרת החיים באופן יחסי ולהקל על המתח הנפשי והעומס. מחקרים הראו כי שכיחות מחלות לב הנגרמות מלחץ גבוהה יותר בקרב אנשים המטפלים בחולה אלצהיימר, פעילות גופנית תתרום לשמירה על הבריאות.

קיימים מספר יתרונות בסיעוד חולה אלצהיימר בבית, ההישארות בסביבה מוכרת לצד בני המשפחה, טיפול ביתי יכול להוות פתרון טוב בשלב הראשוני של המחלה, כאשר החולה עדיין עצמאי באופן יחסי, שלב זה יכול להימשך מספר שנים והחיסכון בעלויות בהסתייעות בסיעוד ציבורי גדולות. הקרבה של החולה לסביבה הקרובה והפגת הבדידות מסייעת בשמירה על מצבו הנפשי של החולה. במידה ואין צורך בהשגחה סביב השעון והחולה מסוגל לתפקד באופן בסיסי ישנה אפשרות להסתייע במטפל למספר שעות ביום ולשמור על סדר יום קבוע תוך ביצוע פעילויות פשוטות כמו טיול.

מוסדות מתאימים

עם התקדמות המחלה נגרמים ליקויים ובעיות הקשורות בהתמצאות, הסקת מסקנות הגיוניות, חשיבה פשוטה ונכונה ועוד, בשלב זה קשה לטפל בחולי האלצהיימר באופן עצמאי שכן יש צורך בהשגחה צמודה 24 שעות ביממה. בשלבים המתקדמים של המחלה זקוק החולה לטיפול והשגחה אינטנסיביים, תנאים אשר המסגרת הביתית מתקשה לספק. העלייה בצורך בטיפול מורכב בני המשפחה מתקשים לשאת בנטל. מצבים של אובדן מוחלט של זיכרון ויכולת קוגניטיבית, מצבי רוח, אדישות, פסיביות ואי יכולת לזהות אנשים קרובים מהווים שלב בו הטיפול במסגרת הביתית הופך ללא מספק.

בחירת מוסד סיעודי לחולה אלצהיימר אינה החלטה קלה, חשוב לקבל ייעוץ לפני המעבר על מנת להכיר את הצרכים שלכם ואת של המחלה בו מצוי יקירכם. המחלה משפיעה על הקשיש הן בהיבט הפיזי והן הנפשי והמנטלי וישנה חשיבות לבחור במוסד המיועד לחולי אלצהיימר. בתי אבות סיעודיים ערוכים לטיפול מסוג זה ומעסיקים אנשי צוות אשר ביכולתם להעניק לקשיש טיפול נאות, לסייע ולהקל עליו וכן על משפחתו. הצוות כולל רופא ופסיכוגריאטר המתמקד בפן המנטלי, הקוגניטיבי, הרגשי וקובע את מינוני התרופות. הטיפול כולל פיזיותרפיה, פעילות מנטלית וכן הקלה על המצב הרגשי באמצעות טיול ושיחה עם עובדת סוציאלית.

טיפול מתאים עשוי להביא להקלה והאטה בהתקדמות המחלה. הצוות הסיעודי במחלקה מיומן בטיפול במקרי שיטיון, התקפי זעם וחוסר שיתוף פעולה בביצוע פעולות יומיומיות תוך התאמה אישית והתייחסות פרטנית לכל מקרה בהתאם לשלב התקדמות המחלה. המחלקות הינן סגורות, מאורגנות ומותאמות לצרכים המיוחדים של הדיירים. מוסד סיעודי מתאים יציע פעילויות שונות ומגוונות כגון ריקוד, יוגה, חוגי יצירה, פיסול, כתיבה ושירה בציבור.

המוסד הסיעודי יספק השגחה צמודה של 24 שעות ביממה, צוות רפואי מיומן ומנוסה המוכשר לטיפול בחולי אלצהיימר ואבטחה.

המאמר בא להגביר את המודעות לנושא ואינו מחליף ייעוץ מקצועי של מומחה, ניתן להיעזר בידע והניסיון הנצבר בתחום ולפנות לקבלת סיוע, מענה לשאלות וליצור קשר עם גורמים מוסמכים המתמחים בנושא.

בואו למצוא את המקום המתאים ביותר והקרוב אליכם עבור בן משפחתכם.
שם:
אנא מלא את שמך
טלפון:
אנא הזן טלפון מלא כולל קידומת
דוא"ל:
אנא הזן כתובת דוא"ל חוקית

© כל הזכויות שמורות לחיה רמתי. כל התמונות הן להמחשה בלבד